תיקונים חדשים לחוק הבוררות הביאו לטריפת הקלפים בעולם זה. באם כל אדם המוצא עצמו בצד הנפסד של מקרה שהגיע לכדי בוררות היה נאלץ לבלוע את הגלולה המרה ולקבל את פסק הדין על פי חוק, ערעור על פסק בוררות פתח מחדש את הסוגייה והופך את המשוואה למורכבת יותר. ננסה להבין את תהליך הגשת ערעור על פסק בוררות.
איזון סטטיסטי
כמו בכל סוגייה משפטית, גם פסקי בוררות עלולים להכיל טעויות או אי הבנות בדרך לפסיקה. הצדדים שהיו מתגלגלים לכדי בוררות היו מעניקים סמכויות לא מבוטלות לבורר בעניינם, ביניהם התחייבות לקבל את פסק הבוררות אליו הגיע הבורר. ישנם מספר תנאים שנקבעו בתיקון לחוק משנת 2008, הכוללים אי הבנות ואי דיוקים בפסק הבוררות, שמאפשרות תיקון טעויות בפסקים שונים. לכן נקבעו מספר עילות בהן ניתן ולעיתים אף צריך להתחיל בתהליך ערעור על פסק בוררות.
עילות לביטול פסק בוררות
על פי סעיף 24 בחוק הבוררות, ישנן מספר עילות בהן יש להגיש ערעור על פסק בוררות. העילות יכולות להתבסס על שגיאות תוכן, כמו פסיקה המנוגדת לתקנת הציבור, פסיקה בניגוד לדין, פסיקה שעל פי הערכות הייתה נפסלת בבית משפט. כמו כן, עילות אחרות מתייחסות לטעויות טכניות, כמו הגשת פסיקה לאחר תקופת נתינתו, אי התייחסות לאחד מהסעיפים בעניינים היה צריך לפסוק וכן הלאה.
העברת פסק הדין לבורר אחר
מסלול ערעור כזה בא לאפשר הגשת ערעור על פסק בוררות ולהעבירו להכרעת בורר אחר, לעומת, למשל, ערעור מול בית המשפט. קריטריון קרדינלי להגשת ערעור שכזה הוא הכנסת סעיף המאפשר פנייה לבורר אחר, המוסכם על ידי שני הצדדים במסגרת הסכם הבוררות.מסלול ערעור זה מחייב את הבורר לנמק את פסיקתו.
כמו כן, חלה חובת תיעוד מפגשי הבוררות, חשיפת המועדים האפשריים להגשת הערעור, תהליך שקוף של אופן ההגשה של הערעור בנוסף לערעור שכנגד וכן הלאה. שקיפות מלאה מרגע תחילת תהליך הבוררות ועד לפסק הדין בנושא הערעור על פסק הבוררות מוסיפה ממד חדש של הוגנות לסיטואציה המשפטית שנוצרה.
פנייה לבורר פרטי אחר היא בגדר חוות דעת שנייה ועשויה להעניק זווית נוספת לפסק הדין או לחזקו על ידי פסק בוררות מגובה בהחלטת שני בוררים שונים.
העברת פסק הדין לערכאה של בית משפט
במסגרת התיקון שבוצע בחוק, נוסף מסלול ערעור אחר על פסק בורר, אשר ידוע בתור "ערעור ברשות בית המשפט על פסק הבוררות". מסלול זה בעצם מאפשר למקבלי ההחלטות בהליך בוררות לפתוח בהליכי ערעור על פסק הבוררות, מול בית המשפט, כל עוד מתקיימים שני תנאים עיקריים:
- הסכמת שני הצדדים לסכסוך אודות קיום הליך הבוררות, לפי ההוראות המופיעות בחוק, בתוספת להצהרה בהסכם הבוררות בדבר חובת הבורר לפסוק על פי הדין.
- הסכמת הצדדים להגשת ערעור באישור בית משפט, במידה ועולה חשד לטעות מהותית או כזו שהובילה לחישוב שגוי שהוא בגדר עיוות דין.
גם מסלול ערעור זה חייב להיות מתועד לעילא ולעילא באמצעות פרוטוקול מסודר. בהינתן אישור מבית המשפט, הצדדים המעורבים בסכסוך שבחרו במסלול הערעור יוכלו לטעון שיש לבטל את פסק הבורר, במידה והטיעון עומד באחד מתנאי הסף לביטול בחוק.
